אני התליין העזתי

"עמית היקר, שלום רב,
כותבת לך מריה חוזה, הפרופסורית שהנחתה את הכנס על הסכסוך הישראלי פלסטיני שהשתתפת בו לפני כשנתיים, אני מקווה שאתה זוכר אותי. עכשיו, אחרי שהמלחמה בעזה תמה אנו צריכים שתעזור לנו לצאת כנגד ישראל. מה שאני מבקשת הוא מאוד ספציפי, אנו צריכים את השמות של כל חייל שאתה מכיר שהרג הרבה אנשים במלחמה בעזה. אשמח אם תוכל לשאול אנשים ,אולי למצוא ארגון ישראלי שמתעסק בזה? או אפילו אולי תוכל לעזור לנו למצוא שמות בשימוש בידע מהשירות הצבאי שלך?".
"ובכן, נא חזור אלי עם כל אפשרות"
מריה.

מריה היקרה שלום רב,
"כמובן שאני זוכר אותך,
בנוגע לבקשתך, היא תפסה אותי קצת לא מוכן. חשבתי על זה כמה זמן ואחרי ששקלתי את העניינים הייטב אני לא חושב שיש דרך למצוא דבר כמו מה שאת מבקשת. לעולם לא תמצאי שמות כי אין שמות חיילים רק ממלאים פקודות, וחלקם צעירים מדי כדי להבין מה באמת הם עושים שם. אני חושב שיהיה עדיף אם תתמקדי בהחלטות שהתקבלו על ידי ראשי המדינה, אם את אלו את מבקרת".
עמית.

עמית,
"אני חוששת שאתה לא מבין את המצב. זאת האפשרות היחידה שיש לנו כדי לפעול נגד ישראל, אנחנו לא יכולים להשתמש בבתי דין בינלאומיים, גם לא בחקיקה בינלאומית בגלל שהם לא חתמו על אף אחד מהפרוטוקולים. אז, כמו שאנגליה עשתה עם דורון (הוא גנרל אני חושבת) אנחנו צריכים את השמות של האחראים של  הדבר הזה, שמות של חיילים קצינים וגנרלים. אז נוכל להתחיל לתבוע אותם בבתי דין מקומיים.
זה הפתרון היחידי.
פשוט תנסה לעשות קצת חיפושים, אני בטוחה שתצליח למצוא".
מריה.

מריה,
"אני מצטער לשמוע את דבריך ואנסה להסביר את דברי בצורה הברורה והמתחשבת ביותר. אם את רוצה שמות, אז השמות שלי יש לתת הם אהוד אולמרט, ברק, ליבני, הם האחראים. חיפוש חיילים כאלה או אחרים שעשו דברים כאלה או אחרים היא לא רק טעות אלא גם הפשטה של הסיטואציה.
המלחמה הזאת הייתה טעות, אני מסכים איתך לחלוטין, אבל ניסיון למצוא חיילים ספציפיים מראה על לא יותר מחוסר הבנה של טבעה של מלחמה.
רק בן אדם שמעולם לא היה במלחמה ינסה למצוא חיילים ספציפיים, אפילו יהיו הם קצינים לשים אותם בבית המשפט. האמת היא שרובם פשוט ממלאים פקודות, חוקים, עושים מה שאומרים להם, שרובם ילדים, שחלקם יצטער על דברים שעשה שם, חלקם יחזור לשם הרבה. את שמה את האנרגיה שלך לא רק במקום שגוי אלא גם בלתי צודק.
אם את רוצה לשים מישהו בבית משפט, שימי את המדינה כולה.
אני מצטער אך לא אוכל לעזור לך,

תודה ומלוא ההערכה".
עמית.

14 תגובות

מתויק תחת פוסט טראומה

14 תגובות ל-“אני התליין העזתי

  1. איתמר

    שלח לה עותק של דפי זהב ותגיד לה למחוק מכל עמוד שלושה אנשים (אני לארג' עם השמאל).

  2. ומה על חיילים שמילאו פקודות שהדגל השחור המפורסם התנוסס מעליהם במובהק? ומה על קצינים בכירים שהיו שותפים לתכנון ודחפו למבצע יותר משהם נדחפו אליו? מרגע שפורצת מלחמה האחריות האינדיווידואלית פגה וכל האשם דבק רק במצביאים?

    כמו שחנה ארנדט הטיבה לבטא ב"אייכמן בירושלים": פוליטיקה איננה גן ילדים; בפוליטיקה ציות והסכמה הם היינו הך. מי שהלך למלחמה שנפתחה בהפצצה נפשעת של אזרחים ושוטרים מהאויר, ידע היטב למה הוא נכנס ומה תהיינה הפקודות שהוא יתבקש לבצע. אפשר היה לסרב; היו שעשו זאת. מי שבחר ללכת עשה בחירה מודעת ומוטב שישא באחריות למעשיו.

    נראה היה שאחרי משפטי נירנברג התירוץ הזה – רק מילאנו הוראות – יתפוגג. אך אצלנו הוא בשיא כוחו. חבל.

  3. אלון

    אני לא בטוח איפה גרה מריה, אבל הייתי מעונין לשלוח לשם מספר קסאמים
    וגם לשחרר לטובתה איזה חמסניק נחמד מעזה שתשמור עליו בביתה, או בשכונתה לפחות.

    מאוחר יותר אני מתכוון לתבוע אותה ואת מנהיגיה ואת ילדיה אשר לחמו בשולחי הטילים על פשעי המלחמה שביצעו
    ובכלל, גם על התנאים הבלתי אנושיים שבהם החזיקה בשכונתה או בביתה את החמסניק הנחמד.

    מלבד כל זה, לא שמעתי על פשעי מלחמה שבוצעו בעזה,
    ואם יש למריה איזה מידע מיוחד,
    שתשתף אותנו בבקשה
    נראה שאתה מסכים איתה שהיו שם פשעים
    אז בבקשה תפרט

    ו… לא, מותם של בני אדם, גם חפים מפשע, הוא לא פשע מלחמה, אלא תוצאת לוואי של מלחמה, ואין מלחמה שזה לא קורה בה. אז על איזה פשעים אתם מדברים?

    (רק אל תגידו זרחן, כי אני אפנה אתכם למומחה הרלונטי שדיבר על הענין בלונדון וקירשנבאום שהסביר שהנשק המדובר שנעשה בו שימוש לא נאסר בחוק הבינ"ל – מאחר ומדובר בפגזי מיסוך עשן המחילים זרחן ולא נשק זרחני אסור).

    חבל שאי אפשר לתבוע את כל מי שטוען שנעשו פשעי מלחמה בלא שיהיו בידיו עדויות לכך, אם היית צריך לשלם 100 ש"ח על כל פעם שהיית מאשים ללא יסוד… כנראה היית פושט רגל.

    תחשוב על זה

    יא פושע מלחמה אחד

  4. עמית

    אבנר היקר, אני מקבל את דעתך , היא נכונה ורלוונטית. האשמה של החייל הבודד, לפחות במובן הפילוסופית, יכולה להמצא, במיוחד עם מעלים לה דוגמאות כמו אלו של השואה. מאוד קל לבוא לילדים בני שמונה עשרה ולהאשים אותם שלא חשבו, שמילאו אחר חוקי המדינה. כל כל כך, ועושים את זה גם בשמאל וגם בימין, להשוות את המצב כאן לשואה אבל האמת היא ששני הסיטואציות רחוקות מלהיות דומות. אני מבין מדבריך שהיית עוזר במאמץ להביא שמות? אם כן אתה מוזמן לקבל את האי מייל של הפרופסורית. אני מוצא שבדרך כלל שאנשים מקבלים את תפקיד התליינים אז מתחילה הבעיה, ולא כשמדובר בשאלה תיאורתית.

  5. לא השוותי שום דבר, ציטטתי את ארנדט, והזכרתי באיזו סיטואציה התירוץ הזה היה מאוד פופולרי. אינני חושב שצריך לאסוף שמות של חיילים – גם באירועים חמורים בהרבה חיילים פשוטים לא עמדו לדין. אחריות מוסרית לא צריכה להתרגם מיד לכתב אישום. מצד שני, נראה לי שחובתנו לברר מי היו הקצינים שהובילו את המבצע הזה ולחקור את פעולותיהם.

    מטענותיך נובע שמלחמה היא מאורע מטפיזי שגדול ממרכיביו ועל כן מתבטלת בו אחריותם של אנשים למעשיהם. זו נראית לי כמו מיסטיקה. במלחמות מתקבלות החלטות. אנשים בוחרים לבצע פעולות שתוצאותיהם ידועות להם. והם צריכים לשאת באחריות על הבחירות שלהם.

    הדין הבינלאומי פותח בין השאר כדי שקצינים ומצביאים שמדינותיהן מעניקות להם חסינות על ביצוע פשעי מלחמה יחשבו פעמיים לפני שהם מבצעים אותם. הגיע הזמן שנתחיל להשתמש בו. מה האלטרנטיבה? לבקש יפה שיחדלו?

  6. עמית

    כנראה שדברי הובנו לא נכון. אני טוען שאם יש מישהו שצריך לתבוע או להאשים הם קברניטי הצבא והמדינה. כמובן שאם יש מקרים ספציפיים שבהם ידוע לנו שחיילים חרגו מהנהלים ועשו דברים בלתי חוקיים, עלינו להעמיד אותם לדין וזה לא חייב להיות דין בינלאומי אלא יכול להיות פה אצלנו. אולם, כאשר מדובר בהתנהלות מלחמה שהייתה נפוצה בכל הצבא, כמו פצצות הזרחן שזה שקרא לי פושע הזכיר, אז כמובן שהאשמה הראשונית היא לא על הטייס שירה אותן, אלא על מי שהורה על ירייתן.

    ומה לגבי הטייס? תשאל, האם בכך שהסכים לירות את הפצצות לא הפך גם הוא לאשם? מה עם השואה? אין לי תשובה לשאלות כאלה. כמו שאני לא רוצה לירות את הזרחן, אני גם לא רוצה לתלות את יורה הזרחן הספציפי.

    מלחמה היא לא מאורע מטאפיזי שגדול מחלקיו. ואתה צודק שיש כאן בעייתיות לגבי מתי להגיד אני נלחם ומתי לסרב. אבל בכל זאת שיפוט חיילים צעירים פשוטים שמילאו פקודות נראה לי לא הגיוני ולו בלבד שגם אני הייתי פעם חייל צעיר כזה, שלא ממש הבין מה הוא עושה ועשה.

    לבסוף, דבריך סותרים את עצמם, בהתחלה אתה אומר שאתה לא רוצה לתת שמות של חיילים, ולאחר מיכן אתה מדגיש את חשיבותו של הדין הבינלאומי.
    אני שואל שוב, האם היית נותן שמות של חילים\קצינים?

  7. שמות של קצינים – מג"דים, טייסים, פרקליטים – בוודאי שכן. אף אחד לא מבקש ברצינות לאסוף שמות של חיילים בני שמונה עשרה. אף בית דין לא ישפוט אותם. הם היו צריכים לסרב, אבל אני מבין מדוע הם לא עשו כן.

    פשעי מלחמה אינם אירועים מבודדים – פצצה תועה, ירי חסר אבחנה .פשעי מלחמה הם מדיניות שיטתית, ומי שאחראי לה צריך לעמוד לדין, או לפחות להית מוקצה מחמת מיאוס על ידי הקהילה הבינלאומית. מי ש"רק" ביצע אותה הוא פושע, אבל לא כל פושע צריך לעמוד לדין. חלקם צריכים סתם להתבייש בעצמם.

  8. עמית

    אני חושב שאתה מקצין במידת מה את המציאות, וגם מבדיל הבדלה שרירותית בין קצינים (שיכולים להיות בני 19 ולא שמונה עשרה , מה ההבדל הגדול) אבל בגדול מסכים אתך שהמדיניות היא הבעייתית וצריך לשפוט אותה.

    מתוך דבריך (ואולי זו הבחנה שרירותית לגמרי) אני מבין שגם אתה מתבייש בעצמך על אי אלו דברים שעשית בצבא

  9. קצת פתאטי שלא לדבר על עלוב ומביש, לקרוא את התירוץ הזה שלא עבד כידוע במקרים חמורים מזה ועדיין…

  10. בזנ"ט שמאלני

    בתור שמאלני, שמעולם לא הצביע ימינה ממרץ ולעתים הצביע הרבה שמאלה ממנה, די מזעזע אותי הדיון התלוש הזה כאן.
    עמית, במקום להעיף את המריה חוזה הזאת לכל הרוחות לאחר שהיא מבקשת ממך בין השאר "להשתמש בידע משרותך הצבאי", אתה מתחיל להתפלסף על הבחנות חסרות משמעות.

    ולאיתמר – רוב רובו של השמאל הישראלי תמך במלחמה הצודקת הזאת, וטוב שכך. אז למה ללכלך?
    אני שמאלני, אבל לא טיפש ולא פציפיסט.

  11. אבנר צודק לחלוטין, וגם עמית. אין סתירה. אחד, גם מי שמחזיק בעמדה של אבנר לא חייב להיות זה שאישית מוסר שמות. זו החלטה נפרדת, אישית לגמרי. שנית, צריך להיות מבחן ברור מאד של "קודקוד" לעומת ראש סיכה. בעיני שיפוט של ש.ג., כמו שקוראים לזה, הוא לא רק לא הוגן אלא ממש מהווה בעצמו סוג של פשע מלחמה ואי מוסריות בוטה.
    גם בנירנברג לא התעסקו עם הסרדינים, למעט מקרים של חריגה ברורה מהשגרה ואיזה פרצי אכזריות חריגים שכבר לא קשורים לדרגה הצבאית או למסגרת ההיררכית, אלא שהם תלויי אישיות ויוזמה בשטח.

    האמת שאני לא יודעת מה זה מג"ד, כלומר, מפקד גדוד אבל מה הדרגה בדרך כלל ומה הגיל, לי ניראה שגם אלה נמוך מידי בשרשרת המזון של מערכת הבטחון הישראלית. הרי שמות אלופי הפיקוד, מפקדי האוגדה ידועים, את השמות של הקטנים אולי צריך בתור עדויות למעשים ואירועים, אבל לא כנאשמים.

    "טייס" זה גם שם כללי מידי. יש טייס שאתמול גמר קורס טייס ויש מפקד טייסת, שניהם "טייס שזרק פצצה", אבל יש הבדל עצום בגודל הראש.

    הבעיה עם שיפוט של זוטרים הוא שזה יהווה מעין "טיהור המחנה" וקירבון של הקטנים כדי לחלץ את הראשים הגדולים שהגו את המבצע הנואל הזה. הרי שמו של מתן וילנאי ידוע, למה לא שלא ישפטו אותם ?

    אני רק חוששת ממצב שבו יפילו את התיק על איזה פיון, מבחינה סימבולית, כמו סיפור "לבנה שטרן" שהפכה להיות האישה הרעה של עזה, ולא האנשים בחפ"ק שהורו לקסח את הבית של הרופא ובנותיו. להסחה הזו בדרך כלל שותפים גם אנשי "הביקורת המלומדת" שפתאום נהיים מאד קפדניים כשזה בא לסרדין אויל שפותח את הפה שלו ולוקח אשמה שאינה שלו או שלה.

    בעיני מוסרי שאנשים שהשתתפו בלחימה ימסרו שמות, אם זה מה שהם מרגישים, אבל לא שכל אחד ילשין על השכן שלו משמועות.

    בעיקר חשוב שארגונים ישראלים שלוקחים חלק בפעילות הזו יהיו שקופים, ויקיימו דיון ציבורי בהחלטות, לא בחדרי חדרים.

    גם המילה "פרקליט" מטעה. יש מתמחה בפצ"ר, ויש ראש מחלקה ויש הפצ"ר עצמו ויש היועץ המשפטי לממשלה שנמצא בסוד העניינים במקרים חשובים ומנחה את מי שצריך. הדברים לא פשוטים, וגם בפרקליטות יש היררכיה ודירוג. לא רק הדרגה הצבאית אלא אפילו הכפיפות המקצועית. אני לא רואה מצב שמשפטן צעיר, שגמר פקולטה אתמול, יעז לחלוק על מישהו עם תואר ד"ר למשפטים, שיש לו כביכול ניסיון וידע וסטטוס מקצועי בכיר. מה הוא יגיד לו אני חולק עליך ?

  12. עמית

    תודה על ההבהרה, אני מסכים איתך לגמרי

  13. אלון

    אתם פושעי מלחמה

    עמית הוא פושע מלחמה
    וגם אסתי פושעת מלחמה
    וגם אבנר פושע מלחמה

    (ראיות שאתם ביצעתם פשעי מלחמה שמורים עימי, כשתוציאו את הראיות שיש לכם בנוגע לכך שבמלחמה זו בוצעו פשעי מלחמה, אחשוף אותם)

    מבחיל ממש שנותנים במה לפושעי מלחמה שכמותכם.

    אה, וגם מריה היא פושעת מלחמה

    מה אתם אומרים, אולי תסגירו את עצמכם למערכת המשפט של היישות האיסלאמית בעזה? אחרי הכל, אי אפשר שפשעי מלחמה יעברו כך בלי משפט…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s