מאהלר ונינט עושים את זה באדג'טו

בשנת 1973 נתן המלחין והמנצח היהודי המפורסם לאונרד ברנשטיין סדרת הרצאות היסטורית בקיימברידג' בה שטח את משנתו המוזיקאלית. ההרצאה המפורסמת ביותר מאותה סדרה נקראה "ההנאות והסכנות שבעמימות המוזיקאלית" ובה הדגים ברנשטיין כיצד שירתה העמימות את המוזיקה לטובה ולרעה במהלך ההיסטוריה . לשם הדגמה, השמיע ברנשטיין לקהל הצופים את האדג'טו (פרק רביעי) מתוך הסימפוניה החמישית המפורסמת של מאהלר שנפתחת בקול נבל מוזר וחסר קצב. הצלילים הכאוטיים של הנבל, הסביר ברנשטיין, מצליחים להכניס בכמה שניות של עמימות אנרכיה אל תוך הסדר. הם מצליחים להעביר את אותה תחושה מטרידה וממכרת כאחד של סקרנות. החסרה של טון הבסיס בסולם מסיימת את הפעולה ומחסלת לחלוטין כל תחושה של אחיזה במציאות לכדי הזיה נפלאה. גאוני.

"אם אני אלך", הסינגל החדש של נינט, הוא גרסה מודרנית (עם ההבדלים הברורים) של אותו אפקט מהאג'טו של מהלר. הוא מתחיל בכלי מיתר במקצב מרוסק שמתווה את האווירה המטרידה של השיר. לרגע אחד הוא נראה כמו ואלס מתקתק, אח"כ אתה מבין שהואלס בעצם שבור או חסר והקצב המוזר מעצבן אך יונק אותך לתוכו. אחר כך מגיע הקול הגבוה של נינט, שנראה כאילו מוליך בעצמו את הצ'לו הסורר ולא להפך, מה שהופך את השניות שעוברות לצפייה מותחת לסדר, לשיר. אח"כ הצלו מאבד את הקצב כמעט לחלוטין ומתעצב לכדי מתיחה, ואז מתפרץ אל הרוק הרגיל והידוע.

50 שניות של סינגל אחד מהאלבום החדש של נינט שוות ערך באיכותן לכל מה שעשתה המאמי עד לרגע זה. מידת התחכום והמחשבה שנעשתה על הפתיחה לסינגל הראשון של האלבום המדובר, גוברת בקלות על ששת אלפים פרקים משמימים של השיר שלנו, מיליארד אלבומים בהפקתו של אביב גפן, וביליארד קאברים מיובשים היטב של כוכב נולד. בין אם היו אלה ברוך יצחק ומרק לזר שרקחו את היצירה הבלתי שגרתית, ובין אם הייתה זו נינט בעצמה שיזמה את המהלך, הסינגל הראשון של האלבום החדש הצליח להכניס אותי לאזור הדמדומים המוזקלי, מכווץ ומתוח כילד כאפות בסבב של קפד ראשו.

ראיתי את נינט בפעם הראשונה והאחרונה בלייב לפני חודשיים כאורחת בהופעה של עידו מוסרי. שמועות על אלבום "האינדי" החדש היו כבר בעיצומן, והעלייה המחודשת במשקל הבהירה שמדובר בחזרה לאותנטיות. שבוע לפני זה כבר סיפר לי מישהו שהיה מעורב בהפקה של האלבום שלמרות שהיה סקפטי, אפילו ציני בתחילת העבודה, משהו התרחש שם באולפנים שחרג מגבולות הספין, משהו טוב ואמיתי.

בהופעה, נינט רצתה לנגן בגיטרה. זה היה עוד צעד מתוך המסע הכמעט בלתי אפשרי שעשתה בשנים האחרונות מלהיות מוצר של חברת הפקה לכוון האומנות. חוסר היכולת הטכנית שבנגינה הכבידה עליה והקשתה עליה מלהתרכז כולה בשירה אבל המסר והכוונה היו חשובים, נינט לא הולכת להיות עוד בועז מעודה להמונים. שיר לאחר מיכן, כשהורידה את הגיטרה והתרכזה כולה בשירה, היא חזרה לריכוז וסיפקה את הסחורה ל100 בנות העשרה שהחסירו פעימה למולה. שאלתי את עצמי האם אותם מאה נערות, שנעלמו ברגע שירדה מהבמה נמצאות כבר בשלב שאחרי החינוך המוזיקאלי. האם יש עוד סיכוי שאלו ישנו את דרכיהן למען נינט, יקבלו את האלבום החדש או יזרקו אותה לטובת המאמי הבאה? היום, רגע אחד לפני הגל התקשורתי ואחרי הסינגל הראשון אני אומר שזה לא מעניין. לא מעניין אם נינט השתנתה באמת או שמא זה ספין, האם היא תצליח או תיפול, האם כל השירים באלבום יהיו טובים, או חלק ימשיכו לצרוח תאהב אותי לפלייליסט של גלגל"צ. כל מה שמעניין אותי עכשיו הם אותם חמישים השניות שבהם המילים אתגר מוזיקאלי ונינט התאחדו לכדי אותה יצירה מאהלרית מצוינת אחת.

קח אותי מאהלר, קח אותי עכשיו

9 תגובות

מתויק תחת מוזיקה

9 תגובות ל-“מאהלר ונינט עושים את זה באדג'טו

  1. איריס ח.

    איפה אפשר לשמוע את השיר, חוץ מאשר ברדיו?
    ובהזדמנות זו:
    אני נהנית לקרוא את הבלוג שלך, עוד לא יצא לי להגיד, אז הנה זה עכשיו.
    ברכות

  2. עמית

    תודה רבה,

    את יכולה לשמוע את השיר פה: http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/900/216.html

  3. מזועזע

    קשר אפשרי לרוקפור? לאולפן? נגן ? מתפרנס ממנה?

  4. ו..? אחרי אותן חמישים שניות ה"שוות ערך באיכותן לכל מה שעשתה המאמי עד לרגע זה"? מה עם שארית השיר?

  5. מירי

    כל הכבוד לה!

  6. עמית

    סביר, ספוג באובר ניסיון לאינדי אבל חמוד.

  7. זה מזכיר לי את ההתייחסות של חוה אלברשטיין לכוכב נולד בעבר. היא אמרה שהמתחרים מנסים תמיד להתאבד על השיר, אבל זה לא באמת עובד בעולם האמיתי: אם התאבדת על שיר תוך שלוש דקות, מה תעשה בהופעה או באלבום בשעה הנותרת?

  8. אני

    השיר הזה הוא שילוב של רוק אלטרנטיבי עם אינדי. היא העדיפה לשלב אלמנטים של אינדי יחד עם רוק אלטרנטיבי ולחדד את הצדדים האלה בסינגל הזה. יש לה מנעד יותר גדול ממה שמוצג בסינגל הזה, הייתי בהופעה שלה בעבר ולאחריה ההתייחסות שלי אליה השתנתה ב180 מעלות. היא יודעת למקד את הקול שלה בביצועים מסויימים בגוון של חיספוס, של"שאגות" מפתיעות ונעימות לשומעי הרוק, מה שלא מופיע בסינגל הזה. אני ממליץ ללכת להופעה שלה, אתם תופתעו.אגב סינגל מדהים!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s