הסכום שסינוור את עיניהם של הכתבים הכלכליים

אומרים שעיתוני הכלכלה בישראל הם רכילאים מוצצי דם של העשירון העליון, שכל ההאדרה הזאת של עשירי המדינה שמלווה אותנו בשנים האחרונות נושאת את שמם. אומרים שהם לא יודעים כלום על כלכלכה, שהם יודעים מי מכר איזה יאכטה, אבל מה זה אומר, את זה תוכלו לחפש בוול סטירט ג'ורנל.

אני אישית אף פעם לא הבנתי מה זה אומר. היה ברור לי שיש כאן אמת, שיש צנזורה שנובעת מהיות העשירים המפרסמים המרכזיים בעיתונים בארץ. ידעתי שהעיתונים הלא כלכליים מדשדשים בבינוניות, דשדשתי בה גם אני, אבל לא הבנתי חובבנות בעיתונים הכלכליים מה היא.

והנה החדשות בימים האחרונים זימנו דוגמא נפלאה לעניין. בסוף השבוע התבשרנו על הקנייה של שאול אלוביץ של 30.7% ממניות חברת בזק. בזק, אם לא ידעתם, היא הבעלים של חברת פלאפון, וגם כוכב עולה בשמי המניות בארץ.

הראשונים שפרסמו את הסיפור, ככל הנראה (לסקירה של התופעה המיותרת ראה כאן ) הם דה מרקר. "חתימת העסקה להעברת השליטה בבזק לשאול אלוביץ' תמורת 7 מיליארד שקל" כתב אמיר טייג, והמשיך את מה שמעניין באמת את הקורא הישראלי, כיצד עלה אותו אלוביץ' מעובד שכיר וזוטר לבכיר התקשורת הישראלי, כמה הרוויחו סבן והחברים שמכרו את המניות, מי יקנה מה עם הכסף, בכמה, והאם יהיו שיפוצים בבית בהרצליה או לא.

אלא שמה, עם כל סיפורי הצבע דחיפות האף והפרחת הסכומים המפוצצים כדי לסמא את עיניו של הקורא, השאלה החשובה ביותר בסיפור של בזק לא נבדקה כראוי. כמה מניות קנה אלוביץ' וכמה כסף שילם על כל מנייה?
המשמעות של שאלה זו הינא הרת גורל למצב השוק, למצבה של המנייה, היא השאלה הראשונה שצריך לשאול את עצמו כתב אם הוא רוצה לתת דיווח חכם למצב. כדי להבין עד כמה היא חשובה צריך לדמיין באסטת עגבניות. דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים לבאסטה כזאת במטרה לקנות חמש קילו לסלט (אתם אוכלים הרבה סלט). אתם באים לשאול את המוכר על המחיר כשלפניכם מתפרץ בתור אדם שקורא למוכר תביא לי שליש מהדוכן שלך בחמש שקל לקילו. המוכר מסכים והרכישה מתבצעת. אם תרצו לקנות כמה עגבניות משלכם מה המחיר שתרצו לשלם? האם העסקה שנחתמה לפניכם תשפיע על קנייתכם? הכל תלוי במחיר ששילם זה שלפניכם.

כמו בבאסטה בשוק, כך גם בבזק. שוויה של מניית בזק נכון לרגע זה סובב סביב ה 8.6 שקלים. אם אלוביץ' שילם מחיר נמוך יותר על המניה, הדבר ישפיע באופן משמעותי על מחירה בעתיד. אם הוא שילם יותר מהמחיר בשוק, תהיה ההשפעה שונה לחלוטין. השאלה מה מחירה של בזק לאלוביץ מעניינת רק בגלל שמדובר במספר גבוה שמענג את בלוטות הקנאה של הקורא הכלכלי. למספר אין שום משמעות בלי הנתון האמיתי, כמה מניות קנה אלוביץ וכמה שילם בעבורן.

את הנתון הזה לא צריך להיות גאון כלכלי כדי לחשב. בסך הכל לחפש את מספר המניות שעומד לקנות אלוביץ' (814,211,545) ולחלק בהם 7 מיליארד. אם אכן תעשה פעולה כזאת, יהיה מחירה של המניה בערך 8.6, כמו מחירה בשוק. אלא שאמיר טייג כתב דה מרקר, כנראה התעצל לבדוק בדוחות בזק ולעשות את החישוב והתרכז בלהיות הראשון וכותב "אלוביץ צפוי לשלם כ-7 מיליארד שקל עבור השליטה. ההערכות הן כי המחיר הסופי יהיה גבוה באחוזים אחדים מעל מחיר השוק – המהווים את פרמיית השליטה". אם אכן ישלם אלוביץ' למה נאמר שהמחיר מעל השוק? מה נתון שקרי זה בא לספר לנו על האינטרסטים או חוסר הידע של כותבו.

אלא שזה לא הכל, אם היה ממשיך הכותב ובודק בעיתונים כלכליים אחרים, היה מגלה הפתעה. בכלכליסט, למשל, מחירה של מניית בזק בקנייה של אלוביץ' 8 שקלים, שישים אגורות מתחת למחירה בשוק. במשך כמה שעות טובות שעות מהודעת המכירה של בזק חסכו מאיתנו אנשי כלכליסט את הפרט החשוב, ולבסוף כשנכתב התגלה תסריט שונה לחלוטין מזה שמצייר דה מרקר. לא רק שהמחיר שבו קנה אלוביץ את בזק לא גבוה מהשוק כפי שטען מר טייג, אלא שהוא מתגלה כנמוך יותר.

בגלובס גם כן מיהרו לספר על הרכישה. גם הם כמובן טוענים שהיו הראשונים. ביום שישי היה מחיר הקנייה 7 מיליארד, שמציב את מחיר המנייה בהתאם לשוק (8.6 שקלים למנייה) בעוד שהיום, מדווחים בעיתון המחיר האמיתי הוא 6.5 מיליון. שלושה ימים לקח לאנשי גלובס להתאים את המחיר, ורק אחרי שעשו כן הסכימו לדווח על המחיר של המנייה שבו קנה אלוביץ', שמונה שקלים ולא שמונה וחצי כפי שהסתמן ביום שישי.

אפשר לומר – זו קטנוניות, מה עובדה כל כך קטנה משנה לסיפור? התשובה היא שאף אחד מהעיתונים לא חסך לספר לקורא את הסכום הגדול שבו נקנתה בזק, זה שפותח את העיניים, מרעיד את בלוטת הקנאה, מדגדג את הרצון בכסף של כל כך הרבה אנשים שהפכו רעבים לגזר שמאכילים עיתוני הכלכלה. אך הנתון החשוב באמת הוא נשכח בתוך ההו הא העיתונאי גם כי דרש בדיקה נוספת שקשה היה לעיתונאים לעשות (בדיקה בדוחות הכספיים של החברה רחמנא ליצלן) וגם כי בסך הכל היה מחיר נמוך.

בסופו של דבר הרי הסיפור האמיתי הוא לא איך השפיעה הקנייה על השוק הישראלי, על הבורסה, על החברה. אלא איך השפיעו 7 מיליארד שקלים על מצבת הקנאה של העושר הישראלי. האינפורמציה החשובה, אם בכלל, תגיע אחרי סוף השבוע.

תגובה אחת

מתויק תחת כלכלה הארד קור

תגובה אחת ל-“הסכום שסינוור את עיניהם של הכתבים הכלכליים

  1. יוסי

    פרשת השחיתות של בזק שנימכרה לסבן . וזרקה אלפי עובדים אל מתחת לקו העוני ועל חשבון משלם המיסים.ריקבון מהממשלה דרך המנכל הכושל בכירים דרקטוריוןועד ועד עובדים מושחת סגה שמחיבת חקירה מעמיקה חמקה מתחת לרדאר של העיתונות המשטרה ואזרחי המדינה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s