ביצת זהב ושמה עובדיה יוסף

לפני זמן מה, עוד כשעבדתי בעיתון, הגעתי לשביתה שערכו בני הפלשמורה מול משרדי הממשלה בירושלים. השביתה התנהלה כבר כמה שבועות נואשים וחוץ מכמה אזכורים חסרי משמעות והרבה פצעי קור לא הניבה תמורה מיוחדת. במהלך היום התבצע במקום טקס ברית מילה של ילד שנולד שם, בין האוהלים המטולאים, קרקע פורייה של כל רודפי הבצע והפרסום שהחליטו סוף סוף לצאת מחוריהם, וכך גם כמובן העיתונאים.

בסוכה מאולתרת נערך טכס ברית המילה. האם, אישה שפניה מקועקעים ומבט תמידי של חשש קבוע בהן אחזה בילדה בידיים חזקות, מגוננת עליו מפני ההמון. מעליה, הסכך המלאכותי כבר נבקע לו ומהחלון הציצו אליה עשרות אנשים שלא הכירה. היה גם אוכל בצלחות פלסטיק חד פעמיות שנחטף עוד לפני שחולק, ופלאשים שהבהבו, ואפילו שני צלמי טלוויזיה חסרי סבלנות שמשכו אנשים בחולצה אל הצד וראיינו אותם בחוסר חשק.

הכוכב האמיתי של האירוע לא הייתה כמובן האם, או בנה, או בעלה, שהיו נראים מבוהלים יותר מאשר שמחים מכל ההילולה. היה זה חבר הכנסת הרב מסור בהיינה מש"ס, עולה מאתיופיה בעצמו שהתהלך לו בחליפה בין האנשים כולו זחוח ומלא שמחה כאילו הבן הנולד שייך לו. כל כמה דקות ניגש בהיינה אל המצלמות ועדכן בזמני הגעתו של ח"כ אלי ישי, שהיה אמור להגיע ולברך את האם. לבסוף, אחרי שעה של המתנה חסרת מעש ברקע קולות בכי והמולה לא ברורה, הגיע הנסיך ישי, אמר כמה מילים, למסך יותר מאשר לאם, והמשיך הלאה.

התיישבתי על המדרכה. ליידי התיישב בחור פחוס ומלא מרץ שהחזיק מצלמת וידאו ומיקרופון והדליק סיגריה של אחרי. "גם אתה מגהץ?", שאל. "מגהץ?", תמהתי. כן גם אתה מגהץ את הסיטואציה. אתה מבין, התקרב אלי ואמר בחצי לחישה, "כולנו מגהצים פה, אני עושה את סרט הפרסומת של ש"ס. כל היום אני רק מסתובב ומגהץ, מגהץ סיטואציות, מגהץ אנשים לכמה שורות, מגהץ תמונות מרגשות, כל היום מגהץ".

מאז חשבתי הרבה על סוגיית הגיהוץ של ש"ס. ניסיתי להתעמק כמה שיכולתי בעולם הורטואלי שהמפלגה המצליחה מוכרת לבוחריה שמצליח לשכנע אותם שיש באמת מלחמה על עתידם, שמישהו באמת מגן עליהם בכנסת. עד כמה מחוייבת ש"ס לערכים שהיא מקדמת? זאת שאלה שקשה לענות עליה, אך המעבר לעולם החומר, זימן לי בחינה של הסוגיה בכלים חדשים שרכשתי. ברור הרי שהמפלגה עושה מיליונים על חשבון בוחריה, הבעיה כמובן היא להתחקות אחר מספרים אלו, לקבל איזה מושג קלוש על מה הם מדברים.

החלטתי לקחת את הזמן ולחפש עכבות לעסקים שעושה ש"ס. חיפשתי ומצאתי את נטו אחזקות, חברה המשווקת מוצרי בשר עוף ודגים לסופרמרקטים ברחבי הארץ. בשנת 2007 חתמה נטו אחזקות ובעליה מאיר עזרא על הסכם שיווק של מוצרי הבשר והעוף המהודרים של בד"ץ בית יוסף השייך לרב עובדיה יוסף, המורה הרוחני והמנהיג של ש"ס.

"בדצ' בית יוסף בנשיאות מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף שליט"א קם לפני למעלה מעשור שנים, כמנה לביקוש גדול מצב צבור בני עדות המזרח, שקיבלו עליהם את פסקי מרן הבית יוסף, ולא מצעו מענה לבקשותיהם בשאר הכשרויות" מסביר אתר הבדצ' של הרב עובדיה. "וכשראה מרן שליט"א את הצורך לחזק פרצה זו, עמד והקים את ועד הכשרות ונקב בשמו "בית יוסף", להראות ולהוכיח שאת הוראותיו הם שומרים, והעמיד בראשו ממבחר תלמידי החכמים שבדור".

מחירי העופות והבשרים של עטרה יקרים בכעשרים עד שלושים אחוז מעופות כשרים אחרים. חוסר התחרות בשוק של המוצר והעובדה שרק הרב עובדיה מחליט מי יקבל או לא יקבל את האישור להפצה של המוצרים הכשרים הופכת את חתיכות הבשר לשוות הון. האידיאולוגיה שעמדה מול או לא מול עיניו של השליט"א כשרצה להקים את בד"צ בית יוסף הפכה עם התחזקות המפלגה לתרנגולת המטילה ביצי זהב. מי יכל לשער כמה כסף אפשר לעשות ממכירה של עופות במכיר מופרז, תמורת חתימת כשרות מיוחדת.

אילולי המיזם המשותף של עטרה וחברת נטו – שהינה חברה בורסאית שחייבת בשקיפות – לעולם לא היינו יכולים לדעת כמה גדול הרווח שעושה עטרה. רכישת המיזם המשותף, כפי שכותב דו"ח הכספים השנתי של חברת נטו אחזקות, שילשלה לכיס עטרה (השייכת כאמור לרב עובדיה) ארבע מליון ושלוש מאות חמישים אלף שקלים, זאת בנוסף לרווחי המיזם המשותף בשנה הראשונה שמנו ארבע עשרה מיליון וחצי שקלים, זאת כמובן בלי לכלול את ערך המלאי שנקנה שהיה שווה לכעוד ארבעה מליון שקלים.

עוד יכול ללמוד הקורא המיומן שבשנת 2008 לדוגמא, קיבלה עטרה על המיזם ארבע עשרה מיליון ושמונה מאות אלף שקלים. סכום זה לא כולל את מאתיים אלף השקלים בחודש שמשלמת נטו אחזקות לחברי הבדצ' כדי "לנהל את הקשרים עם נותני הכשרויות ועם לקוחות".

העסקים המשותפים של עטרה עם חברת נטו מסבירים לנו בערך כמה כסף מגיע ממיזם שאפתני זה של הבדצ' המהודר. הם כמובן לא מספרים לנו להיכן זורמים אותם עשרות מיליונים בשנה שעושים הרב יוסף וחבריו. חשוב כמובן להזכיר (אם כי מעט מיותר) שש"ס היא מפלגה ששמה על דגלה את העזרה לחלשים ונדכאים. ניתן אם כך רק להניח שמירב כספים אלו עוברים למתן צדקה ודברים שברומו של עולם.

2 תגובות

מתויק תחת כלכלה הארד קור, מהחומר אל הרוח

2 תגובות ל-“ביצת זהב ושמה עובדיה יוסף

  1. זה בור זהב, והאוילים משלמים כדי לקבל פלומבה של איזה מושחת. מדהים. דוקא העניים ביותר משלמים מחירים מופקעים למוצרי יסוד, כמו עוף בעיקר. זה עניין שהחוק היה צריך להתערב בו.

    לגבי ש"ס, בוא נגיד שמעסקי הכשרות הם מסבסבדים שירותים אחרים לעניים . מעונות יום, ׂוגני טרום חובה) שירות מדהים, ברמה טובה מאד, שניתן חינם כולל הסעות והסעדה. מדובר בשירות שעולה בשוק הפרטי אלפי ש"ח לחודש. אז אולי איכשהו זו מערכת מיסוי פרוגרסיבית למחצה…עם השחיתות הנלווית והמעשרות לכוהנים מפוקפקים ואחרים.

  2. ימני

    טענה א'
    ש"סניק קונה רק עוף "בית יוסף"

    טענה ב'
    ש"סניק ממנה ו/או מכהן בפועל ברבנות כמפקח, משגיח וכיוצ"ב

    אנלוגיה
    לא בית יוסף (כשרות של הרבנות) -> לא ש"סניק?!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s