אם אשכחך ירושלים אני כינור

הצילום מלמעלה נשלח על ידי יקירת המערכת טימור דברה, עוד ירושלמית בדימוס שכעת מנסה לפצח את קוד הריתמוס של העיר הגדולה (בתקווה לונדון בקרוב).

מה שונאים הירושלמים בירושלים? את כל מה שיש בה. שונאים את הזבל שפולש לחיהם, כאילו משריץ ומתרבה בתוך הסדקים. שונאים את האור שמראה בה הכל, כל נקבובית של טינופת, הממזרים שגרים ברחובות, השתיינים חסרי הבית, כמו לטאות זבדות נחים בצידי המדרכות. את כל את הקבצנים הירושלמים הם שונאים, את התיירים המצווחים מעוררי החימה. שונאים את הרעש, את הצעקות, את הטירוף שעולה על גדותיו. שונאים את הפחד המשתק שאוחז בהם בכל פעם שיורדת השמש, את האלימות, את התועבה, את אובדן החופש, את התחושה שמשהו גדול מהם מכביד על כתפיהם. שונאים את אנשי הציבור, את הרבנים, את הפילנתרופים, הקבלנים תאבי הבצע. שונאים את עצמם, שונאים תל אביבים, שונאים את כל מה שהם כן, ומה שהם לא, וכל מה שהייתה יכולה להיות העיר הזאת, את התחושה שיש בה עוד משהו בעל ערך, שיש בה משהו ששווה לשמר, שונאים שאומרים שהעיר הזאת הכי חשובה בעולם, טבור העולם, שונאים את העולם, רוצים להישאר לבד רק הם והעיר כמוכה צרעת ומחלתו, להישאר רק איתה, למות איתה, להישמד ביחד איתה.

מה עוד שונאים בעיר? הקלאוסים שונאים את קצרי הרגלים, הזברות שונאות את כולם, כולם שונאים את אוחזי השקיות, את אלו שאין להם כת, כולם שונאים את שאר המדינה, בעיקר את המרכז. שונאים את בית המשפט, את העירייה, את הארנונה, שונאים בה הכל, בירושלים אין שום רגש אחר, נותרה רק שנאה. וממנה, כשמן זית הניגר מתוך גפת, מטפטפת האהבה. אהבה ממכרת, חזקה כמעט כמו השנאה.

9 תגובות

מתויק תחת כללי

9 תגובות ל-“אם אשכחך ירושלים אני כינור

  1. טימור

    אני בעיקר שונאת לשנוא 🙂

    (אבל גם זה קורה לפעמים)

  2. לא שונאת את ירושלים. בכלל לא. אפילו אוהבת אותה. טוב, לא את כל הירושלמים…
    זוכרת אותה מילדותי, שהיתה רחוקה למדי, ומתקשה למצוא אותה כעת. עיר מבולגנת. עיר ענקית. עיר משוגעת. במילה אחת: ירושלים. כל הצרות הישראליות גרות בה, כל הירידות שלה הן עליות תלולות, כל הבעיות ללא פתרון חיות ובועטות בה, כל הצבעים הכהים בולטים בה, על הרקע הכהה שלה. לפעמים הוא מתבהר, ואז הוא יפה בעיני מאוד. וגם היא.
    בשנלר היתה בריכה ובה דגי זהב.
    המעלית הראשונה בארץ היתה באימק"א.
    השלג היה אז רק בירושלים. מי ידע מה זה הר הנגב? החרמון היה בסוריה.
    אף פעם לא היה ים בירושלים. קיוויתי שמשהו ישתנה בניין הזה, וזה לא קרה. אני לא סולחת לראש העיר. למה בחרתי ראש עיר חילוני אם לא כדי שיפתח חוף ים בירושלים?

  3. Aviran Zazon

    חי ונושם את ירושלים מאז שנולדתי, למדתי בבתי ספר בירושלים, ולמעט אולי מקסימום של חצי שנה – 7 חודשים לא ישנתי לילה אחד מחוץ לירושלים (הנ"ל מתייחס לחופשות בחו"ל ובאילת, ולצבא), שירתתי בבסיס 10 דקות מחוץ לירושלים (נקרא ירושלים).
    ידעתי שניר ברקת יהיה ראש העיר ואפילו אמרתי לו את זה אישית שבוע לפני שהוא נבחר, ים? לא קורץ ולא קרץ לי.
    מכיר כל רחוב בעיר הזאת, מכיר הרבה אנשים ויודע בדיוק איפה לקנות כל דבר, אז להגיד שאני שונא את העיר הטובה בעולם? כל פעם שאני חוזר מחוץ לעיר אני מודה לאלוהים על העיר המדהימה הזאת., אין כמו ירושלים.

  4. אם אשכחך ג'רוס אני דלעת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s